אשרת לימודים בישראל (א/2): המדריך המלא והמעודכן לסטודנטים זרים

החלטתם ללמוד בישראל? זו החלטה מרגשת ומשמעותית. ישראל מציעה חוויית לימודים ייחודית – אוניברסיטאות מובילות, מחקר חדשני, תרבות עשירה והיסטוריה מרתקת. אבל לפני שאתם ארזים את המזוודות ומתחילים את ההרפתקה האקדמית, יש נושא קריטי אחד שצריך לטפל בו: אשרת הלימודים.

נספר לכם על כל מה שצריך לדעת על אשרת א/2 (סטודנט) – האשרה המיועדת לסטודנטים ותלמידי ישיבה זרים שמגיעים לישראל ללימודים. נכסה את התנאים, ההליך, המסמכים הנדרשים, העלויות, הזכויות והמגבלות – כל מה שצריך כדי לעבור את התהליך בהצלחה ולהתחיל את הלימודים בראש שקט.

מהי אשרת א/2 (סטודנט)?

אשרת א/2 היא רישיון שהייה ארעי שמונפק על ידי רשות האוכלוסין וההגירה הישראלית לאזרחים זרים שמגיעים לישראל למטרת לימודים. היא מאפשרת לכם לשהות בישראל באופן חוקי לאורך תקופת הלימודים במוסד אקדמי מוכר או בישיבה.

למי מיועדת האשרה?

אשרת א/2 ניתנת לקטגוריות הבאות:

  • סטודנטים באוניברסיטאות ומכללות: לומדים במוסדות להשכלה גבוהה המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל
  • תלמידי ישיבות: לומדים בישיבות גדולות ומוכרות
  • תלמידי בתי ספר: לימודים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים (במקרים מסוימים)
  • משתתפי תוכניות מסע: תוכניות חילופי נוער ותוכניות של הסוכנות היהודית

תוקף האשרה

  • תוקף בכל פעם: עד שנה אחת בכל הנפקה – Gov.il – אשרת כניסה לסטודנטים
  • תקופה מצטברת מקסימלית:
  • כניסות יציאות: האשרה היא רב-פעמית, כלומר ניתן לצאת ולהיכנס לישראל מספר פעמים במהלך תקופת הרישיון
  • הארכה: יש להאריך את האשרה מדי שנה, כל עוד אתם לומדים בפועל במוסד המוכר

חשוב לדעת: הגבלת ה-4/5 שנים חלה על אותו תואר. אם תסיימו תואר ראשון ותתקבלו לתואר שני, תוכלו להגיש בקשה חדשה ל-4 שנים נוספות.

תנאי הסף: מי יכול להגיש בקשה?

לפני שמגישים בקשה לאשרת א/2, צריך לעמוד במספר תנאים בסיסיים:

1. קבלה למוסד לימודי מוכר

חייבים להיות מתקבלים רשמית למוסד לימודי בישראל:

  • אוניברסיטה או מכללה שמוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה
  • ישיבה מוכרת
  • מכון השתלמות או מוסד חינוכי מורשה
  • תכניות של הסוכנות היהודית או תוכניות מסע מוכרות

חשוב: המוסד חייב להיות מוכר על ידי משרד החינוך או המועצה להשכלה גבוהה. לימודים במוסדות שאינם מוכרים לא יזכו באשרת סטודנט.

2. תשלום שכר לימוד

צריך להוכיח ששילמתם (או התחייבתם לשלם) את שכר הלימוד במוסד. זה כולל:

  • אישור על תשלום מקדמה או תשלום מלא
  • הסכם לימודים מהמוסד
  • אישור מלגה (אם קיבלתם מלגה)

 

3. אמצעי מחייה

חייבים להוכיח שיש לכם יכולת כלכלית לפרנס את עצמכם במהלך השהות בישראל. משרד הפנים דורש הוכחות כלכליות כגון:

  • חשבון בנק עם יתרה מספקת
  • מכתב מהורים או ערבים כלכליים
  • מלגות או הלוואות
  • מענקים מהמוסד האקדמי

כמה צריך?
אין סכום רשמי מדויק המפורסם על ידי משרד הפנים, אבל לפי מקורות בינלאומיים ומוסדות אקדמיים, בדרך כלל מצפים לראות כ-1,000 דולר לחודש (או שווה ערך בשקלים/יורו) למשך תקופת הלימודים.

הערה חשובה: דרישות אמצעי המחייה אינן מפורסמות באופן רשמי על ידי רשות האוכלוסין, ויכולות להשתנות בהתאם לנסיבות המועמד והמדינה ממנה הוא מגיע. מומלץ להתייעץ עם המוסד האקדמי או עם השגרירות הישראלית.

4. דרכון בתוקף

דרכון זר שתקף לפחות 6 חודשים מעבר לתקופה שאתם מתכננים לשהות בישראל. אם תוכניות הלימודים הן לשנה, הדרכון צריך להיות תקף עוד שנה וחצי לפחות.

טיפ: בעת הארכת האשרה, דרכון שתקף פחות מ-1.5 שנה עלול להגביל את תקופת ההארכה.

5. גיל ואישור הורים (לקטינים)

  • מעל גיל 18: ניתן להגיש בקשה באופן עצמאי
  • מתחת לגיל 18: נדרשת חתימת שני ההורים על טופס ההסכמה:
    • בחו"ל: חתימה בפני קונסול ישראלי או חתימת הורה שני מול נוטריון
    • בישראל: חתימה בפני פקיד ברשות האוכלוסין וההגירה או אישור מהאפוטרופוסים החוקיים

הערה נוספת: קטין חייב להיות נוכח בקונסוליה עם הוריו, ולא תינתן לו ויזה ללא הסכמה בכתב של שני ההורים או האפוטרופוס החוקי.

המסמכים הנדרשים: רשימת בדיקה מלאה

כדי להגיש בקשה לאשרת א/2, צריך להכין את המסמכים הבאים. הקפידו לאסוף את כל המסמכים לפני שמתחילים את תהליך ההגשה:

מסמכים בסיסיים

  1. טופס בקשה לאשרת כניסה – ממולא וחתום (ניתן להוריד מאתר משרד הפנים)
  2. צילום דרכון זר תקף – כל העמודים הרלוונטיים, כולל דף הזהות
  3. תעודת לידה מקורית – עם אפוסטיל או אימות קונסולרי (תלוי במדינה)
  4. תמונות פספורט עדכניות – 2 תמונות לפחות, בגודל סטנדרטי

מסמכים מהמוסד האקדמי

  1. מכתב קבלה מהמוסד הלימודי – אישור רשמי שהתקבלתם ללימודים, כולל:
    • שם התוכנית האקדמית
    • תאריכי התחלה וסיום
    • סטטוס המועמד (תואר ראשון, שני וכו’)
  2. אישור על תשלום שכר לימוד – קבלה או אישור מהמוסד

טיפ: צרו קשר עם המשרד לסטודנטים בינלאומיים במוסד שלכם – הם יכולים לעזור בהכנת המסמכים הללו.

הוכחות כלכליות

  1. הוכחות על אמצעי מחייה:
    • דפי חשבון בנק (3-6 חודשים אחרונים)
    • מכתב מהבנק על יתרה
    • מכתב ערבות מהורים או ערבים כלכליים
    • אישור מלגה או מענק (אם קיים)

 

מסמכים נוספים (במקרה הצורך)

  1. לקטינים: טופס הסכמת הורים חתום ומאומת
  2. לנשואים: תעודת נישואין
  3. לתלמידי ישיבה: מכתב מראש הישיבה המאשר את הלימודים

טיפ חשוב: כל המסמכים שאינם בעברית או אנגלית צריכים להיות מתורגמים על ידי מתרגם מוסמך ומאומתים נוטריונית או עם אפוסטיל.

ההליך: צעד אחרי צעד

שלב 1: קבלה למוסד האקדמי

לפני שמגישים לאשרה, צריך להתקבל רשמית למוסד הלימודי. פנו למוסד, הגישו מועמדות אקדמית, וחכו לאישור קבלה. ברגע שיש לכם מכתב קבלה רשמי – אתם מוכנים להתחיל את הליך הויזה.

חשוב: וודאו שהמוסד מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

שלב 2: מילוי טופס הבקשה

הורידו את טופס הבקשה לאשרת כניסה (א/2) מאתר רשות האוכלוסין וההגירה. מלאו את הטופס בקפידה:

  • פרטים אישיים מלאים
  • כתובת במדינת המוצא וכתובת מתוכננת בישראל
  • פרטי המוסד הלימודי
  • משך הלימודים המתוכנן

חשוב: טופס לא שלם או עם פרטים שגויים עלול לעכב את הבקשה או לגרום לדחייה.

שלב 3: הגשת הבקשה

לאחר שהכנתם את כל המסמכים הנדרשים, יש שתי דרכים עיקריות להגיש את הבקשה:

אופציה 1: הגשה בנציגות ישראל במדינת המוצא (מומלץ לרוב הסטודנטים)

זו הדרך הנפוצה ביותר לסטודנטים שנמצאים בחו"ל:

  1. קבעו תור בשגרירות או בקונסוליה הישראלית הקרובה אליכם
  2. הגיעו באופן אישי עם כל המסמכים המקוריים – נוכחות אישית חובה
  3. שלמו את האגרה
  4. המתינו לאישור – התהליך יכול לקחת בין שבוע לחודש

יתרון: קבלת האשרה עוד לפני הנסיעה לישראל, כך שאתם נוחתים עם מעמד חוקי מוכן.

מקור: Gov.il – אשרת כניסה לסטודנטים

טיפ: התחילו את התהליך מוקדם – לפחות 2-3 חודשים לפני תחילת הלימודים.

אופציה 2: הגשה מקוונת (למקרים מסוימים בלבד)

תלמידי ישיבה רווקים מעל גיל 18 ומשתתפי תוכניות מסע מעל גיל 18 יכולים להגיש בקשה באופן מקוון:

  1. מלאו את הטופס המקוון באתר רשות האוכלוסין
  2. צרפו סריקות של כל המסמכים הנדרשים
  3. שלמו את האגרה באינטרנט
  4. רישיון השהייה יישלח אליכם במייל

הערה חשובה: אופציה זו אינה זמינה לסטודנטים אקדמיים רגילים באוניברסיטאות ומכללות, ואינה מיועדת לתלמידי ישיבה נשואים. היא נועדה רק לקבוצות ספציפיות כפי שצוין לעיל.

שלב 4: קבלת האשרה

אם הבקשה אושרה, תקבלו:

  • אשרת כניסה (ויזה) בדרכון – מדבקה שמאשרת כניסה לישראל
  • רישיון שהייה ארעי מסוג א/2 – תקף עד שנה
  • אישור כניסות יציאות רב-פעמיות

שלב 5: כניסה לישראל ורישום

כשאתם נוחתים בישראל:

  1. עברו את ביקורת הגבולות – הציגו את האשרה והמסמכים
  2. קבלו חותמת כניסה בדרכון
  3. תוך 30 יום מההגעה, יש להירשם במשרד הפנים בישראל (אם נדרש) ותקבלו אישורים רלוונטיים

חשוב: שמרו את כל המסמכים והאישורים – תצטרכו אותם להארכת האשרה בעתיד.

זכויות ומגבלות: מה מותר ומה אסור?

זכויות שמקנה אשרת א/2

  1. שהייה חוקית בישראל – לכל משך תקופת הלימודים (בכפוף למגבלות 4/5 שנים)
  2. כניסות ויציאות רב-פעמיות – תוכלו לנסוע בחופשות ולחזור לישראל
  3. לימודים במוסד מוכר – גישה מלאה למערכת האקדמית
  4. גישה לשירותים מסוימים:
    • חשבון בנק בישראל (בחלק מהבנקים)
    • ביטוח בריאות סטודנטים (דרך המוסד האקדמי או פרטי)
    • הנחות סטודנטים בתחבורה ציבורית (במקרים מסוימים)
  5. הקניית ביטוח לאומי (במקרים מסוימים) – תלוי בסוג הלימודים ואורכם

מגבלות חשובות

1. אין זכות לעבודה (בדרך כלל)

האשרה מסוג א/2 לא מאפשרת לעבוד בישראל ללא היתר מיוחד. על האשרה יופיע המשפט: “Not permitted to work” (אינו רשאי לעבוד).

מקור: משרד החוץ

חריגים – תנאים מצטברים להיתר עבודה:

לפי הנוהל הרשמי של רשות האוכלוסין, סטודנטים יכולים לקבל היתר עבודה רק אם מתקיימים כל התנאים הבאים במצטבר:

  1. הסטודנט לומד באוניברסיטה מוכרת (לא מכללה)
  2. הסטודנט לומד לפחות בתואר שני (מאסטר) ומעלה
  3. העבודה היא הדרכה או הוראה בתחום הלימודים באותה אוניברסיטה
  4. העבודה היא חלקית בלבד (לא משרה מלאה)

 

תהליך קבלת היתר עבודה:

  • יש להגיע באופן אישי לרשות האוכלוסין וההגירה
  • יש להמציא מכתב מהמוסד האקדמי המאשר שהעבודה היא מחוץ לשעות הלימוד
  • אין תשלום נוסף, אך צריך לבקש במפורש את הסעיף “רשאי לעבוד” (permitted to work)
  • ההיתר יופיע על רישיון השהייה

אזהרה חמורה: עבודה ללא היתר היא הפרה של תנאי האשרה ועלולה להוביל לביטול הרישיון, גירוש מהארץ, ואיסור כניסה לישראל בעתיד.

2. תלות במוסד הלימודי

האשרה תקפה רק כל עוד אתם לומדים במוסד שציינתם בבקשה המקורית. אם:

  • עזבתם את הלימודים
  • סיימתם את התואר
  • עברתם למוסד אחר

חייבים לעדכן את משרד הפנים ולהסדיר את המעמד מיד.

3. מגבלת זמן מצטברת

  • עד 4 שנים מצטברות לאותו תואר רגיל (ראשון, שני)
  • עד 5 שנים מצטברות לתואר שלישי (דוקטורט, פוסט-דוקטורט)
  • הארכה מעבר לכך דורשת אישור מיוחד ממנהל הלשכה

מקור: המועצה להשכלה גבוהה – נוהל רשמי

4. אין דרך ישירה לאזרחות או תושבות קבע

אשרת סטודנט היא ארעית. היא לא מובילה אוטומטית לתושבות קבע או אזרחות. אם רוצים להישאר בישראל לאחר הלימודים, צריך למצוא מעמד אחר

הארכת אשרת א/2: מה צריך לעשות?

אשרת א/2 ניתנת בדרך כלל לשנה אחת. אם הלימודים נמשכים מעבר לכך (רוב התארים הם 3-4 שנים), צריך להאריך את האשרה בכל שנה.

תהליך ההארכה

  1. לפחות חודש (ומומלץ 3 חודשים) לפני פקיעת האשרה, התחילו בהליך ההארכה
  2. הגישו בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה בישראל
  3. צרפו מסמכים (דומים למסמכים המקוריים):
    • גיליון ציונים מעודכן מהמוסד (הוכחה שאתם לומדים)
    • אישור רישום לשנה הבאה
    • הוכחות כלכליות מעודכנות
    • דרכון בתוקף (לפחות 1.5 שנה מעבר לתקופת הארכה המבוקשת)
  4. שלמו את האגרה
  5. המתינו לאישור – בדרך כלל התהליך לוקח מספר שבועות

חשוב מאוד: אל תחכו עד הרגע האחרון! אם האשרה פוקעת לפני שהארכתם, תיכנסו למצב של שהייה בלתי חוקית, מה שיכול לגרום לקנסות, גירוש ואיסור כניסה לישראל בעתיד.

טיפ: אם עברתם 4 שנים של לימודים בישראל (ומתקרבים למגבלת הזמן המצטברת), תהליך ההארכה עשוי לקחת זמן רב יותר ולדרוש אישורים נוספים.

מה קורה אחרי סיום הלימודים?

כשסיימתם את התואר, יש לכם מספר אופציות:

1. לעזוב את ישראל

האופציה הפשוטה – חוזרים למדינת המוצא. חשוב לוודא שהאשרה תקפה עד ליום העזיבה.

2. להמשיך ללימודים נוספים

אם נרשמתם לתואר נוסף (למשל, מאסטר אחרי תואר ראשון), תוכלו להאריך את אשרת הסטודנט באותו האופן. המגבלה של 4/5 שנים מתחילה מחדש לתואר החדש.

תצטרכו להגיש בקשה חדשה עם מכתב קבלה מהמוסד לתואר החדש.

3. לחפש ויזת עבודה

אם מצאתם עבודה בישראל, תוכלו להגיש בקשה לויזת עבודה (ב/1) – אבל זה תהליך נפרד עם דרישות משלו ודורש מעסיק ישראלי שמוכן להעסיק אתכם ולסייע בהליך.

4. שינוי מעמד (נישואין, משפחה)

אם נישאתם לאזרח ישראלי או יש לכם זיקה משפחתית אחרת לישראל, תוכלו להגיש בקשה להסדרת מעמד בהתאם.

חשוב: אל תישארו בישראל אחרי פקיעת האשרה ללא מעמד חוקי. זה נחשב להפרה חמורה ויכול להשפיע על יכולתכם להגיע לישראל בעתיד.

טיפים מעשיים לסטודנטים זרים

1. התחילו את התהליך מוקדם

אל תחכו לרגע האחרון. התחילו את הליך הויזה לפחות 2-3 חודשים לפני תאריך הלימודים. תהליכים בירוקרטיים יכולים להימשך, ועיכובים עלולים לגרום לכם לפספס את תחילת הסמסטר.

זכרו: אם אתם מגישים דרך הקונסוליה, התהליך יכול לקחת בין שבוע לחודש.

2. הקפידו על דיוק במסמכים

כל טעות קטנה – שם לא נכון, תאריך מוטעה, חתימה חסרה – יכולה לעכב את הבקשה בשבועות. בדקו את כל המסמכים פעמיים (ואפילו שלוש) לפני ההגשה.

3. שמרו עותקים של הכל

צלמו והדפיסו עותקים של כל המסמכים שהגשתם. זה יעזור לכם בהארכות עתידיות ובכל בעיה שתתעורר. שמרו גם את כל האישורים והתכתובות.

4. היו בקשר עם המוסד האקדמי

לרוב האוניברסיטאות והמכללות בישראל יש  משרד לסטודנטים בינלאומיים (International Students Office) שמסייע בתהליכי הויזה. אל תהססו לפנות אליהם עם שאלות – הם עברו את זה עם מאות סטודנטים לפני כם והם יודעים את כל הטריקים.

לדוגמה:

המשרד יכול לעזור לכם עם:

  • הכנת המסמכים
  • תשלום האגרה (במקרים מסוימים)
  • ליווי בהארכות

5. רכשו ביטוח בריאות

אשרת סטודנט לא מקנה באופן אוטומטי ביטוח בריאות ציבורי. חובה לעשות ביטוח בריאות פרטי  לעיתים המוסד מציע ביטוח קבוצתי לסטודנטים זרים. אל תזלזלו בזה – טיפול רפואי בישראל יקר מאוד ללא ביטוח, ואירוע בריאותי יכול לעלות אלפי דולרים.

זהו גם אחד הזכויות והשירותים שאתם יכולים לקבל כסטודנט בינלאומי.

6. למדו עברית בסיסית

אמנם הרבה שירותים בישראל זמינים באנגלית, אבל ידיעת עברית בסיסית תקל עליכם בתהליכים הבירוקרטיים, בחיי היומיום, ובהשתלבות בחברה הישראלית. המוסדות האקדמיים בדרך כלל מציעים קורסים בעברית לסטודנטים בינלאומיים.

7. היזהרו מעבודה לא חוקית

הפיתוי לעבוד “בשחור” כדי להרוויח כסף נוסף קיים, אבל זה מסוכן מאוד. אם תיתפסו עובדים ללא היתר, תסתכנו בביטול האשרה, גירוש, איסור כניסה לישראל, וקושי לקבל ויזות למדינות אחרות בעתיד.

כפי שמפורט במדור מגבלת העבודה, אם באמת צריכים לעבוד – ואתם עומדים בתנאים (תואר שני ומעלה) – הגישו בקשה להיתר עבודה חוקי.

8. עקבו אחרי התקופות

שימו תזכורות בטלפון לגבי:

  • תאריך פקיעת האשרה
  • תאריך שבו צריך להתחיל בהליך הארכה (3 חודשים לפני)
  • תוקף הדרכון
  • תוקף הביטוח הבריאותי

9. שמרו על קשר עם השגרירות

הירשמו במערכת הקונסולרית של השגרירות שלכם בישראל. במקרה חירום או בעיה, הם יכולים לסייע לכם. זה שונה מהשגרירות הישראלית דרכה הגשתם את הבקשה.

10. הכירו את זכויותיכם

כסטודנט זר בישראל, יש לכם זכויות. אתם מוגנים תחת חוקי העבודה (אם יש לכם היתר עבודה), אתם זכאים לטיפול הוגן, ואסור לאפלות אתכם. אם נתקלתם בבעיה, פנו למוסד האקדמי או לארגונים לזכויות אדם.

 

בהצלחה בלימודים ובהרפתקה הישראלית שלכם!

 

 

 

אנו עושים כמיטב יכולתנו לספק מידע עדכני ומהימן, אך התוכן שלעיל נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. דינים ותקנות משתנים מעת לעת, ועל כן מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני קבלת החלטות משפטיות. כל הסתמכות על הכתוב היא באחריות המשתמש בלבד.

שאלות נפוצות על אשרת לימודים בישראל (א/2): המדריך המלא והמעודכן לסטודנטים זרים

כן, אבל הם יצטרכו להגיש בקשה נפרדת לויזה. בדרך כלל זה יהיה ויזת בן/בת זוג תלוי (א/4) שתלויה באשרה שלכם. גם הם לא יוכלו לעבוד ללא היתר מיוחד (ויכולים לבקש היתר עבודה באותם תנאים).

כשלעצמו, כישלון בקורס אחד לא יגרום לביטול האשרה. אבל אם הציונים שלכם ירדו משמעותית או אם אתם לא עומדים בדרישות האקדמיות של המוסד, המוסד עלול לא לאשר את המשך הלימודים, ואז לא תוכלו להאריך את האשרה. רשות האוכלוסין דורשת אישור רישום ו/או גיליון ציונים בכל הארכה.

זכרו: האשרה תלויה במוסד הלימודי ובלימודים בפועל.

כן! האשרה היא רב-פעמית (כמתואר במדור תוקף האשרה), כלומר תוכלו לצאת ולהיכנס לישראל כמה פעמים שתרצו בתקופת תוקף האשרה. רק תוודאו שהאשרה והדרכון שלכם תקפים כשאתם חוזרים.

טיפ: כדאי לקחת איתכם מסמכים מהמוסד (אישור סטודנט, כרטיס סטודנט) במקרה שיישאלו שאלות בגבול.

אם אתם רוצים לעבור למוסד לימודי אחר (למשל, מאוניברסיטה אחת לאחרת), חייבים לעדכן את משרד הפנים ולקבל אישור. זה לא אוטומטי – תצטרכו להגיש בקשה מתואמת עם אישור קבלה מהמוסד החדש ולעיתים לקבל אישור לשינוי המוסד המוצהר באשרה.

זכרו: האשרה מקושרת למוסד ספציפי שציינתם בבקשה.

כן, מומלץ מאוד לעדכן את רשות האוכלוסין בכל שינוי כתובת. זה חשוב כדי שיוכלו ליצור איתכם קשר במקרה הצורך ולשלוח לכם מכתבים רשמיים, במיוחד בעת הארכת האשרה.

סטודנטים זרים יכולים לנהוג ברישיון נהיגה בינלאומי או ברישיון מהמדינה שלהם (עם תרגום מאושר) למשך תקופה מסוימת. לאחר מכן, אם תרצו להמשיך לנהוג בישראל, תצטרכו להמיר את הרישיון לרישיון ישראלי (בהתאם להסכמי הגומלין בין המדינות).

תמונה של עורכת דין ילנה דובין
עורכת דין ילנה דובין

שמי ילנה דובין, עורכת דין המתמחה בדיני הגירה. את הדרך לישראל עשיתי בעצמי בגיל 18, לבד – ולכן אני מכירה מקרוב את הקשיים, התסכולים והבירוקרטיה שכרוכים בתהליך. כיום, עם יותר מ-14 שנות ניסיון מקצועי, אני כאן כדי ללוות אותך במסלול הזה – באחריות, ברגישות ובמומחיות שנצברה לאורך השנים.

מאמרים נוספים

אשרה לפליטים בישראל

אשרה לפליטים בישראל היא הליך משפטי מורכב שנועד להעניק הגנה למי שאינם יכולים לשוב לארצם בשל חשש מבוסס מרדיפה. מדובר בבקשת מקלט מדיני המוגשת לרשות

קרא עוד »

ויזה הומניטרית לעובד זר

ויזה הומניטרית לעובד זר היא אישור שהייה המוענק במקרים חריגים בהם נסיבות אישיות, רפואיות או משפחתיות אינן מאפשרות את עזיבת הארץ. מטרת ההליך היא לתת

קרא עוד »

תנאים לקבלת אזרחות ישראלית

תנאים לקבלת אזרחות ישראלית הם הבסיס המשפטי המאפשר לאדם שאינו אזרח להפוך לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית עם מלוא הזכויות והחובות. מדובר בתהליך מורכב המשלב

קרא עוד »
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 54 ביקורות
js_loader
עוד ילנה דובין
עו"ד ילנה דובין
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם ילנה >>