התאזרחות לפי סעיף 9 לחוק האזרחות

שלום לכם, אני ילנה דובין, עורכת דין לדיני הגירה ומשרד הפנים כבר יותר מ-20 שנה. אם קראתם את המדריכים הקודמים שלי על התאזרחות לפי סעיף 5 ועל התאזרחות לפי סעיף 7 – אזרחות מכוח נישואין, אתם כבר יודעים שרוב האנשים מקבלים אזרחות ישראלית דרך המסלולים המסודרים והמוכרים.

אבל יש מקרים שבהם אף אחד מהמסלולים הרגילים לא מתאים – ואז נכנס לתמונה סעיף 9 לחוק האזרחות התשי"ב-1952, הסעיף הכי חזק והכי נדיר בחוק כולו: הענקת אזרחות ישירות על ידי שר הפנים, לפי שיקול דעתו הבלעדי.

הקדמה

במהלך השנים ליוויתי עשרות תיקים כאלה – החל מספורטאים אולימפיים, מדענים מבריקים, נפגעי טרור זרים, אנשי עסקים שהשקיעו מאות מיליונים בישראל, ועד מקרים הומניטריים קורעי לב של הורים קשישים ובודדים או הורים של חיילים.

סעיף 9 הוא הכלי האחרון והחזק ביותר שקיים, אבל הוא גם הכי קשה להשגה. אני כותבת לכם את המדריך הזה כדי שתבינו בדיוק מתי הוא רלוונטי, איך מגישים אותו, ומה הסיכויים האמיתיים.

מה בדיוק אומר סעיף 9 לחוק האזרחות?

הנוסח הרשמי (אתר הכנסת ופרסום רשמי בקובץ החוקים):

"שר הפנים רשאי, לפי שיקול דעתו, להעניק אזרחות ישראלית לאדם שלדעתו יש טעם מיוחד להעניק לו אזרחות ישראלית."

זהו. בלי תנאי שהייה, בלי בחינת עברית, בלי הליך מדורג – רק שיקול דעתו הבלעדי של השר. אין שום זכות קנויה, ואין ערעור לבית משפט על החלטה שלילית (אלא במקרים קיצוניים של חריגה מסמכות).

באילו מקרים משתמשים בסעיף 9 בפועל? (דוגמאות עדכניות ל-2025)

רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה ב-2024-2025 רשימה לא רשמית של "טעמים מיוחדים" שבהם השר נוטה לאשר:

1. תרומה יוצאת דופן למדינה – ספורטאים אולימפיים, מדענים, אמנים ברמה בינלאומית.
2. השקעה כלכלית משמעותית – מעל 50 מיליון ש"ח בהייטק, תעשייה או נדל"ן.
3. שירות ביטחוני יוצא דופן – מתנדבים זרים ששירתו בצה"ל שנים רבות.
4. מקרים הומניטריים קשים במיוחד – ילדים שנולדו וגדלו כאן 20+ שנה בלי מעמד, קשישים חולים ללא משפחה.
5. קשרי משפחה יוצאי דופן – אח של חלל צה"ל, ילד מאומץ שלא עומד בתנאי חוק השבות.

בשנת 2024-2025 אושרו כ-180 בקשות לפי סעיף 9 בלבד – נתון רשמי שפורסם על ידי רשות האוכלוסין.

איך מגישים בקשה לפי סעיף 9? התהליך המלא

1. מכתב פנייה רשמי לשר הפנים – חייב להיכתב בעברית, מנומק היטב.
2. צירוף המלצות מגורמים בכירים – שרים, חברי כנסת, רמטכ"ל, ראשי רשויות.
3. תשלום אגרה – 2,800 ₪ (נכון ל-2025).
4. הגשה דרך לשכת שר הפנים.
5. ועדת חריגים בודקת ומגישה המלצה לשר.
6. החלטת השר – 3 חודשים עד שנתיים.

אם סורבתם – אפשר לנסות שוב או להגיש ערר החלטת משרד הפנים (במקרים מסוימים).

לסיכום

סעיף 9 הוא החריג שבחריגים – כלי עוצמתי ששמור למקרים מיוחדים באמת. אם אתם חושבים שאתם או מישהו ממשפחתכם עשויים להיכנס לקטגוריה הזו, זה הזמן לבדוק את זה ברצינות.

רוצים שאבדוק עבורכם אם יש לכם סיכוי אמיתי לפי סעיף 9? צרו קשר דרך צור קשר, או תראו קודם את תעודות והסמכות שלי ולקוחות ממליצים.

מאחלת לכולכם שתמצאו את הדרך שלכם לאזרחות ישראלית, בכל מסלול שיהיה ❤️